גאפור גולאם
לידה |
27 באפריל 1903 (יוליאני) טשקנט, Sirdaryo Region, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
10 ביולי 1966 (בגיל 63) טשקנט, ברה"מ |
שם לידה | Gʻafur Gʻulomovich Gʻulomov |
מדינה | ברית המועצות |
מקום קבורה | Chigʻatoy cemetery |
מקום לימודים | Tashkent Pedagogical University |
שפות היצירה | רוסית, אוזבקית |
סוגה | long poem, סיפור קצר |
תקופת הפעילות | 1923–1966 (כ־43 שנים) |
צאצאים | Kadyr Gulamov, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
פרסים והוקרה |
|
גאפור גולאם (10 במאי 1903 – 10 ביולי 1966) היה משורר, סופר ומתרגם ספרותי אוזבקי. גולאם נחשב לאחד מהסופרים האוזבקים המשפיעים ביותר של המאה ה-20. הוא נודע כאחד ממייסדי השירה האוזבקית המודרנית, יחד עם חאמזה חאקמזודה ניוזי. גאפור גולאם קיבל את פרס סטלין היוקרתי בשנת 1946 והפך ל"משורר הלאומי של הרפובליקה הסובייטית האוזבקית" בשנת 1963. בשנת 1970 הוענק לו פרס לנין.
שירו "הנני יהודי"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות מלחמת העולם השנייה כיוון את שירתו לתמוך במאבק הסובייטי בנאציזם ובפשיזם. שירו הנודע פואמה | הַמִּקְדָּשׁ! קוּם מִטַּחַב שכונתה גם "הנני יהודי (תשובה להיטלר)" חובר ברוח זאת. הדובר בשיר קורא לעצמו יהודי מתוך תחושת הזדהות עם העם היהודי ועם תרבותו העתיקה מתוך השוואה לתרבות הגזענית של גרמניה הנאצית. השיר תורגם לעברית על ידי אמנון גינזאי. קראית ההזדהות הנועזת של השיר הובילה להשפעתו העצומה של השיר ולכך שעורר הדים רבים, הן בקרב יהודים והן בקרב לא יהודים.
ילדותו ויצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאפור גולאם נולד למשפחה ענייה ב-10 במאי 1903 בטשקנט. אביו, גולם מירזה אוריף, ידע רוסית, אהב לקרוא שירים ויכול היה לכתוב בעצמו שירה. הוא נפטר כשגאפור גולאם היה רק בן תשע.
הוא זכור בעיקר בזכות סיפוריו שום בולה ( הילד השובב ) (שהותאם לסרט ב-1977) ויודגור . ג'עפור ג'ולום ידוע גם בתרגום יצירותיהם של סופרים זרים רבים ומשפיעים, כמו אלכסנדר פושקין, ולדימיר מיאקובסקי וויליאם שייקספיר. הוא תרגם את לה מריה דה פיגארו של פייר בומרשה, את אותלו של וויליאם שייקספיר וגוליסטאן מסעדי שירזי לאוזבקית.
הנצחה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיריית קריית גת בעידוד ישראלים יוצאי אוזבקיסטן הנציחה את שמו בכיכר בעיר. באוגוסט 2023, בנוכחות שגרירת אוזבקיסטן בישראל ונציגת אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל, התקיים אירוע לזכרו בכיכר גאפור גולאם שבו הוקרא שירו המפורסם והונחו זרים לזכרו.